קוראים מזהים טקסט של AI תוך כמה שניות. בדרך כלל לא בגלל מילה אחת, אלא בגלל דפוס: "זה לא X, זה Y". נקודתיים דרמטיות. משפט "עמוק" בסוף שלא אומר כלום.
פיטר יאנג, שכותב ניוזלטר על AI ויוצרים, פרסם סקיל בקוד פתוח בשם No AI Slop. יש לו שני תפקידים. הוא יכול לערוך טיוטה כך שהדפוסים ייעלמו והקול יישאר, או לסרוק טיוטה ולצטט כל דפוס שמצא, בלי לשכתב כלום.
יש גם רשימת מילים אסורות, ובדיקה אחת פשוטה ששווה לאמץ: מבחן ההעברה. אם אפשר להעביר משפט כמו שהוא לאדם אחר, לחברה אחרת או למוצר אחר, הוא מילוי. מחליפים אותו במספר, בשם או בדוגמה.
הבקשה "תכתוב יותר אנושי" לא נותנת למודל שום דבר לעבוד איתו. רשימה של דפוסים עם שמות כן. הסקיל גם מבקש מהמודל לעשות את התיקון הכי קטן שאפשר ולשמור על הסלנג, ההומור והקצוות הלא מלוטשים. טיוטה מבולגנת נשארת של אותו אדם גם אחרי העריכה.
הסקיל המקורי כתוב לאנגלית, אז הוספנו בגרסה שלנו גם את מה שמסגיר AI בעברית: "בעולם של היום", "בעידן ה-AI", "חשוב לציין", "בסופו של דבר", מילים כמו מהפכני, פורץ דרך וחסר תקדים, ומקפים בכל משפט שני.
חלק מהפתיחות ברשימת 60 הפתיחות שלנו, כמו "אף אחד לא מספר לכם את זה", נמצאות ברשימה הזו. פתיחה כזו בסדר כשמיד אחריה בא משהו אמיתי ומדויק. היא הופכת לרפש כשהיא כל הפוסט.
הגרסה המקוצרת שלנו, עם קרדיט למקור ועם החלק בעברית, נמצאת במאסטרפהאב: No AI Slop. מעתיקים לצ'אט, מדביקים טיוטה, ומקבלים אותה נקייה עם רשימה קצרה של מה השתנה. רוצים רק לבדוק? כותבים "תבדוק אם זה רפש" ומדביקים.
כדאי לנסות על הפוסט האחרון שפרסמתם.