רוב התוצאות הגרועות של AI מגיעות מאותו מקום: רעיון מבולגן שנשלח כפרומפט. הפתרון הוא לא מודל חכם יותר. זו שגרה קצרה שהופכת את הרעיון למשימה ברורה לפני שה-AI מתחיל לעבוד.
זו השגרה שאנחנו עובדים איתה ב-Masterphub. שישה שלבים. רובם לוקחים פחות מדקה.
כותבים את הרעיון בדיוק כמו שהוא יושב בראש. חצאי משפטים זה בסדר. לא מנסים עדיין לכתוב פרומפט טוב. המטרה היא להוציא הכל החוצה, כולל החלקים שלא בטוחים בהם.
לפני שה-AI כותב משהו, נותנים לו לשאול שאלות. אחת אחת, עד ששום דבר לא מעורפל: בשביל מי זה, באיזה פורמט, באיזה אורך, איך נראה "גמור". השלב הזה לבד מתקן את רוב התוצאות החלשות, כי ה-AI מפסיק לנחש.
סקיל מוכן לשימוש: Grill Me: Questions Before Prompts.
אם המשימה גדולה מתשובה אחת, מבקשים מה-AI לפרט קודם את השלבים ולהראות איפה הוא צריך מכם קלט. מאשרים את התוכנית, ואז מריצים שלב אחרי שלב. משימות גדולות נופלות כשמבקשים הכל בבת אחת.
כל מודל אוהב דברים אחרים. יש שעובדים טוב יותר עם הקשר ארוך ומפורט. יש שרוצים הוראות קצרות וישירות. יש שצריכים דוגמאות. שואלים את המודל שעובדים איתו: "תכתוב מחדש את הפרומפט הזה כך שיעבוד הכי טוב בשבילך." הוא מכיר את ההרגלים של עצמו יותר טוב מכל שליף.
תשובה נכונה שלא נשמעת כמוכם עדיין צריכה שכתוב. בונים פעם אחת פרופיל סגנון קצר מתוך הכתיבה שלכם, ומשתמשים בו על כל טיוטה. זה גם השלב שבו מורידים את ההרגלים הבולטים של AI: מילים נלהבות מדי, פתיחות ריקות, סיכומים שאף אחד לא ביקש.
סקיל מוכן לשימוש: Voice Matcher: Make AI Write Like You.
כשפרומפט נותן תוצאה טובה, לא לתת לו ללכת לאיבוד בהיסטוריית הצ'אט. שומרים אותו כסקיל או תבנית לשימוש חוזר, עם הערה מתי להשתמש בו. בפרויקטים ארוכים, מסיימים כל סשן בבקשה מה-AI לפתק העברה קצר: מה נעשה, מה פתוח, מה הלאה. מדביקים אותו בתחילת הצ'אט הבא ושום דבר לא הולך לאיבוד.
פרומפט טוב אחד עוזר פעם אחת. שגרה עוזרת כל פעם. מתחילים רק עם שלב 2 לשבוע, ורואים כמה פחות משכתבים.
עוד פרומפטים וסקילים יש ב-Masterphub.io.