תמונת האלווין טובה לא צריכה דם או דמויות אימה מפורסמות. מספיק אדם רגיל, פרט אחד מוזר, ותמונה שנראית כאילו הגיעה מתקופה אחרת. החלק הקשה הוא לגרום לה להיראות כמו צילום אמיתי, ובאותו זמן לשמור על הפנים מתמונת הרפרנס.
מעלים תמונה אחת ברורה, עם פנים גלויות, תאורה אחידה ובלי פילטרים כבדים. רק תמונה שלכם, או כזו שיש לכם אישור להשתמש בה. מה נשאר קבוע: צורת הפנים, עיניים, אף, שפתיים, קו השיער, מרקם העור, הגיל והמבנה. מה משתנה: בגדים, רקע, תקופה, תאורה, תנוחה והבעה.
אף מודל לא מבטיח התאמה מושלמת. תמיד בודקים את הפנים לפני שמפרסמים.
לילה רגיל בחדר של נער או נערה, טלפון חוטי בצבע בז', פלאש חזק, ודמות עם מסכה שעומדת בשקט בפתח הדלת. המתח נוצר מהניגוד בין הרוגע מקדימה לאיום מאחור, לא מאלימות. ההוראה החשובה: האדם חד, והדמות מטושטשת.
Use the uploaded reference photo as the SOLE source of identity for the main person. Preserve the exact face shape, eyes, nose, lips, hairline, hairstyle, natural skin texture, age and recognizable body proportions. Do not beautify, rejuvenate, smooth, slim or redesign the person. The result must clearly be the same person. If a creative effect conflicts with identity, prioritize identity. Create an ultra realistic cinematic still from an imaginary late 1990s psychological horror movie. SCENE: The person sits casually on an unmade bed in a cluttered teenage bedroom at night, holding a beige corded landline telephone to their ear. Their expression is distracted and natural, as if they have not noticed anything unusual. They wear an oversized vintage flannel shirt. In the open doorway behind them stands a tall, mysterious figure in a long black hooded robe and a simple, featureless white mask. Keep the figure partly hidden in darkness, slightly out of focus, far enough behind the person to create real depth. Eerie and still, not aggressive. ENVIRONMENT: faded band posters with no readable names, a small CRT television, cassette tapes, tangled bedding, old furniture, muted orange string lights. Lived-in, not a modern room dressed as retro. CAMERA AND LIGHTING: direct on-camera flash, candid snapshot, 35mm film, visible grain, slightly faded colors, warm skin tones, deep shadows, imperfect exposure, subtle lens softness. Person sharp, background figure less distinct. COMPOSITION: vertical 4:5, medium wide, person in the foreground, doorway clearly visible behind. MOOD: nostalgic, suspenseful, unsettling. Suggest danger without showing violence. NEGATIVE CONSTRAINTS: no blood, no gore, no weapons, no recognizable copyrighted characters or masks, no logos, no readable text, no watermark, no extra fingers, no distorted hands, no duplicated people, no change to the person's identity.
משנים דבר אחד בכל פעם: מטבח חשוך שמואר ממקרר פתוח, טלפון מתקפל מתחילת שנות ה-2000, מנורת שולחן מהבהבת, או חיתוך צמוד על הפנים והדלת.
לא כל תמונת האלווין צריכה להפחיד. רוח עם סדין ומשקפי שמש רטרו יושבת על מכונית סטיישן ישנה, בכביש מלא עלי שלכת. הפנים מוסתרות, אז המבנה והבגדים הם שמזכירים את האדם, והפרומפט מסביר בדיוק איך הבד צריך ליפול.
Use the uploaded reference photo as the identity and body reference. Preserve natural body proportions, apparent height, build, skin tone where visible and any visible identifying details. Do not slim, enlarge or reshape the body. Create a highly realistic, charming Halloween photograph that feels like a nostalgic autumn road trip shot on film. MAIN SUBJECT: the person dressed as a classic bedsheet ghost. A white cotton sheet covers the head and upper body, falling in natural folds, with two clear oval eye holes. Real fabric weight, wrinkles and shadows. Oversized black retro sunglasses sit just above the eye holes. The face stays fully hidden. POSE: sitting on the hood of a vintage dark green station wagon on a quiet country road, a small carved pumpkin in the lap. Blue jeans and white sneakers visible below the sheet. Correct legs, knees, feet and hands. ENVIRONMENT: winding rural road, maple trees in orange, copper, red and gold, fallen leaves on the roadside, realistic weathered paint and reflections on the car. LIGHTING AND CAMERA: golden hour, gentle backlight, warm highlights on the fabric, soft shadows, shallow depth of field, 35mm film, subtle grain. COMPOSITION: vertical 4:5, whole seated figure, pumpkin, jeans, sneakers and enough of the car to set the scene. MOOD: whimsical, cozy, nostalgic, slightly surreal, photorealistic. NEGATIVE CONSTRAINTS: no face visible through the sheet, no extra limbs, no distorted hands or feet, no floating objects, no impossible car geometry, no text, no logos, no watermark.
וריאציות: הרוח מאחורי ההגה, רוח שנייה עם תרמוס, או דיינר ישן בצד הדרך עם אורות ניאון.
דיוקן רשמי משנות ה-1890, ומאחורי הכיסא דמות חיוורת ושקופה, כאילו נקלטה בחשיפה ארוכה. זה עובד כששלושה דברים פועלים יחד: התנוחה הרשמית, הדמות השקופה שהרקע נראה דרכה, והמראה של הדפס ישן.
Use the uploaded reference photo as the SOLE source of identity for the main person. Preserve the exact face shape, eyes, nose, lips, hairline, hairstyle, natural skin texture, age and recognizable body proportions. Do not beautify, rejuvenate, smooth, slim or redesign the person. The result must clearly be the same person. If a creative effect conflicts with identity, prioritize identity. Turn the person into the subject of a formal 1890s Victorian studio portrait with the mysterious look of historical spirit photography. MAIN SUBJECT: seated upright in an ornate high-backed wooden chair, in Victorian clothing: high collar, dark waistcoat, fitted jacket (or a high-necked period dress, matching the person). Calm, serious, dignified expression. THE APPARITION: just behind the person's shoulder stands a pale, semi-transparent figure in a high-necked lace gown, softly blurred as if captured during a long exposure. Parts of the chair and backdrop show faintly through it. It must feel part of the photograph, not pasted on. The person's face stays completely clear. ENVIRONMENT: dark textured studio backdrop, ornate chair, small side table with a vase of dried roses. Nothing else. PHOTOGRAPHIC STYLE: authentic 19th-century studio print, warm sepia, soft flat light, subtle halation, faded contrast, fine scratches, light foxing, aged paper. A preserved old print, not a modern photo with a filter. COMPOSITION: vertical 4:5, formal balanced framing, apparition clearly visible. MOOD: haunting, elegant, quietly supernatural. NEGATIVE CONSTRAINTS: no blood, no gore, no weapons, no recognizable copyrighted characters or masks, no logos, no readable text, no watermark, no extra fingers, no distorted hands, no duplicated people, no change to the person's identity.
וריאציות: אתם הרוח מאחורי כיסא ריק, שעון כיס במקום הוורדים, או מראה של הדפס אלבומין דהוי.
שניהם מקבלים תמונת רפרנס והוראות ארוכות, והתוצאה משתנה לפי גרסת המודל והתמונה. מריצים את אותו פרומפט בשניהם ומשווים. בודקים קודם את הפנים, ורק אחר כך את האווירה. מתקנים בעיה אחת בכל פעם.
אם הפנים שונות מאוד, עדיף ליצור מחדש מאשר לתקן שוב ושוב.
לפרומפט תמונה טוב יש סדר: זהות, סצנה, קומפוזיציה, תאורה ומצלמה, אווירה, ומה אסור שיופיע. כשהאווירה משתלטת, המודל מאבד את האדם. הזהות תמיד ראשונה.
רוצים עוד 7 פרומפטים להאלווין באותו סגנון? החבילה המלאה, עם מכשפת מטבח, מגדלור בסגנון פילם נואר, דחליל תאום, שקופית ממסיבה משנות ה-60 ועוד, נמצאת ב-Masterphub.io.
לא. הוראות ברורות עוזרות, אבל שינוי גדול בזווית, בתאורה או באיפור יכול להזיז את הפנים. תמיד משווים למקור.
4:5 לפוסטים בפיד, 9:16 לסטוריז ולשער של רילס.
צללים, דמות שחצייה בחושך, פרט אחד מוזר. צל בפתח הדלת עושה יותר מדם.
בודקים את תנאי הכלי ואת הזכויות על תמונת הרפרנס, ומתרחקים מדמויות, מסכות ולוגואים מוכרים.
מעתיקים. מדביקים. מנסים. משפרים.