רוב האנשים עדיין משתמשים ב-AI כמו בתיבת שאלות ותשובות. שואלים, קוראים, שואלים שוב. זה לא האצלה. זו גרסה איטית יותר של חיפוש בגוגל.
המודלים של היום יודעים להחזיק קול של מותג, לשלוף קבצים מהדרייב שלנו, לשבת בפגישה, להריץ משימה קבועה כל בוקר ולפעול באתר במקומנו. שום דבר מזה לא קורה כי שאלנו שאלה טובה יותר. זה קורה כשבונים את המערכת פעם אחת, ואז ה-AI פשוט רץ.
הנה 10 דרכים מעשיות לעבור משאלות להאצלה.
במקום להסביר מחדש צבעים, פונטים וטון בכל בקשה, בונים את זה פעם אחת כסקיל שאפשר להשתמש בו שוב, ומפנים אליו:
תשתמש בסקיל המותג שלי בשביל המשימה הזו.
מחברים Drive, Slack או Notion, וה-AI מוצא לבד את גיליון המחירים או את החוזה. לא צריך להעתיק ולהדביק אותם כל פעם מחדש.
מקליטים את השיחה, מעבירים את התמלול ומבקשים הצעה מוכנה ללקוח ורשימת משימות מחולקת לפי תפקיד. לא רק סיכום.
שומרים בזיכרון פעם אחת ומפסיקים לחזור על זה:
כל סיכום שאתה נותן לי כתוב בנקודות, מיועד למנהלי שיווק ומסתיים בשורת פעולה.
מחברים פרויקט לתיקייה או לערוץ שמתעדכנים לבד, במקום להעלות את אותו קובץ כל שבוע.
אומרים ל-AI במפורש על מה לסמוך. רק זה כבר מעלים את רוב התשובות המומצאות.
תסתמך רק על הקבצים האלה. אם משהו לא מופיע בהם, תשאל אותי לפני שאתה מניח.
לא שואלים "מה הגיליון הזה מראה". מבקשים תצוגה נקייה עם סינון של המובילים והמפגרים.
למחקר אמיתי או לקוד מורכב עוברים למצב חשיבה מורחבת. עוד כמה שניות של "חשיבה" עדיפות על תשובה מהירה ורדודה.
משימה חוזרת שבודקת כל בוקר חדשות על מתחרים ושולחת במייל רק שינויים במחירים ובמוצרים. מגדירים פעם אחת, והיא רצה לבד.
במשימות כמו חיפוש ספקים או מילוי טפסים באתרים חיצוניים, נותנים את המטרה ומשאירים לסוכן לגלוש ולפעול. זה ההבדל בין עוזר לבין מכונת כתיבה.
שום דבר מזה לא קשור לניסוח חכם. זה קשור לתת ל-AI את מה שהיינו נותנים לעובד חדש: הקשר, גישה, הוראות קבועות ומטרה ברורה. על השכבה הזו Masterphub בנוי. לא עוד רשימת פרומפטים, אלא סקילס וסוכנים מוכנים שכבר עושים את זה. ההרשמה חינמית (30 שניות, בלי כרטיס אשראי), ואפשר לעבור על ספריית הסוכנים ולראות מה מוכן לעבודה כבר היום.