להקליד שאלה ולקוות לטוב זה לא לכתוב פרומפט. זה לנחש. הפתרון הוא מבנה: צורה קבועה שאומרת ל-AI מי הוא, מה צריך ואיך נראית תוצאה טובה. הנה שמונה מבנים שאנחנו משתמשים בהם. בוחרים את זה שמתאים לעבודה.
הבסיסי. מי ה-AI צריך להיות, מה לעשות ואיך התשובה צריכה להיראות.
תפעל בתור [תפקיד]. [משימה]. תענה בפורמט של [טבלה, 5 נקודות, 200 מילים].
לכל דבר שבו הרקע חשוב. קודם המצב, אחר כך המטרה, ואז מה אסור.
הקשר: [המצב]. מטרה: [התוצאה]. גבולות: [תקציב, אורך, טון, דברים להימנע מהם].
כשיודעים מה רוצים אבל לא מצליחים לתאר את זה. מראים דוגמה או שתיים ומבקשים עוד באותו סגנון.
הנה 2 דוגמאות שאני אוהב: [דוגמאות]. תכתוב עוד 5 באותו סגנון על [נושא].
למשימות גדולות. מבקשים תוכנית לפני העבודה ומאשרים אותה.
לפני שאתה מתחיל, תפרט את השלבים שתעשה כדי [משימה]. תחכה לאישור שלי, ואז תבצע רק את שלב 1.
כשהרעיון עוד לא ברור. נותנים ל-AI לראיין אותנו עד שהמשימה ברורה.
אל תתחיל עדיין. תשאל אותי שאלה אחת בכל פעם עד שתבין לגמרי את [משימה]. אחר כך תסכם ותתחיל.
בשביל איכות. מקבלים טיוטה, ואז גורמים ל-AI לתקוף את העבודה של עצמו ולתקן.
תכתוב [דבר]. אחר כך תפרט את 3 החולשות הכי גדולות שלו, כמו עורך קשוח. ואז תכתוב אותו מחדש ותתקן אותן.
להחלטות ולעבודה יצירתית. מבקשים כמה כיוונים עם יתרונות וחסרונות במקום תשובה אחת.
תן לי 3 גישות שונות ל[בעיה]. לכל אחת: מה היא דורשת, מה הסיכון בה, ומתי היא הבחירה הכי טובה.
לכל דבר שמתפרסם. אומרים ל-AI בדיוק מי קורא ומה הוא כבר יודע.
תכתוב [דבר] בשביל [קורא מסוים] שכבר יודע [X] אבל מתקשה עם [Y]. יש לו 30 שניות.
ואפשר לשלב. 2 ועוד 6 מכסים את רוב העבודה הרצינית.
פרומפטים מוכנים שבנויים על המבנים האלה מחכים ב-Masterphub.io.